קצת עלי
שי (ישעיהו) לוביאניקר, יליד 1953, גדל בגבעתיים והתחנך בתנועת הצופים. לאורך חייו עסק במגוון רחב של עולמות תוכן — מהנדס, מורה ומנהל בתי ספר, בעלים ומנהל של חברות ייעוץ, מורה לטאי-צ'י וכרוכב דו-גלגלי נלהב. לצד כל אלו הוא יוצר, מנגן מוזיקה ותורם בפעילות ציבורית.
זהו ספרו השלישי של שי. ספר הביכורים שלו, "על אהבה והרהורים אחרים", ראה אור בהוצאת ניב במאי 2023. ספרו השני, "אני הזעם" — שנכתב בצל המחאות בבלפור ובקפלן וראה אור בהוצאה עצמית בראשית 2024 — זכה לחשיפה ציבורית רחבה.

הכעס היה לי לשותף.
הספר המוגש בזה, "אני הזעם", הוא תולדת תחושותיו של ישראלי ממוצע, אחד העם, בימים שבין בלפור, קפלן ושמחת תורה. האירועים הפוליטיים, הקרע ובעקבותיו השבר החברתי, שבשיאו, בלי כל קשר- או עם- התרחש טבח שמחת תורה 2023, כל אלה חוללו בי, כמו ברבים מתושבי המדינה, סערה עמוקה. הסערה הזו כללה גלריה שלמה של רגשות שליליים, בהם פחד, אכזבה, ייאוש וזעם, ואלו חיפשו פורקן בדרך למרפא.
עוצמת הזעם והתסכול היו עלולים להוביל אותי למקומות נמוכים של חוסר אונים, ייאוש ואובדן של שמחת החיים. למזלי, קפצה עלי הכתיבה. היא הייתה לי שסתום פתוח לשחרור הסערה ולשיכוך מסוים של מה שסער בתוכי.
בחרתי בכעס שיהיה לי שותף, מנוע וחבר לדרך. הכעס שימש עבורי דלק לבערה, והכתיבה הניבה מתוכי את כל החומרים הללו, שאני מגיש באהבה לכל מי שיקרא. אולי ימצא בהם הקורא מעט את עצמו, ויראה נחמה בידיעה שהוא לא לבדו בעומק המאפליה בה אנחנו שרויים על כורחנו.
הספר הזה מוקדש באופן מיוחד
לנרצחים, לחטופים,
לאלה שאיבדו את קולם בתוך גהינום הביעותים,
לילדים, לזקנים,
לבני המשפחות, לחברים
שנפגעו בגופם או בנפשם
פגיעה שלא תימחה עד יום מותם,
ולכל מי שההלם וזוועות הטבח
והאירועים האחרים הותירו בהם לעד את החותם.
מי ייתן והספר הזה יהיה במידה מסוימת קולם
אשר יהדהד עד קצוות
ואשר יוציא את הכעס מתוכם
וישחרר אותם,
ויפנה שוב מקום לשקט
ולאהבת אדם.

